בתור הורים לילדים ונוער מתבגר אנו תמיד רוצים להוות כתובת רלוונטית במהלך גיל ההתבגרות לשאלות ואירועים בנושאים רגישים וחשובים שהרבה מאיתנו חוששים מלהתעסק בהם..
האם אתם מדברים על הנושאים של ‘שמירת הברית’ והתמודדויות של נפילות ברשת עם החברים שלכם?
האם אתם מדברים על הנושאים האלו עם גורמים אחרים מבוגרים יותר? מחנכים? הורים?
אלו ועוד חלק מהשאלות שנשאל נער בן 17 מישיבה תיכונית במרכז הארץ על התמודדות בקדושה.
הרבה שליחים למקום ברוך השם, אבל עלי חביבים ביותר אלו העוסקים בצורך השעה, אלו המכשירים אותנו לגאולה השלמה. אתמול פגשתי עוד יהודי כזה. זומנתי יחד עם כל הורי הילדים מכיתתו של בני להרצאה בנושא גיל ההתבגרות.
בואו ניכנס לרגע לראשו ולליבו של הבן שלנו. ננסה להזדהות עם התחושות שמלוות אותו. נעיין במונולוג קצר של בחור צעיר המנסה לתאר את העובר עליו, ובעיקר את תחושותיו נוכח תהליך התבגרותו:
הרצון להרגיש סיפוק ותענוג נטוע בנו מרגע שאנו נולדים. האם ניתן לומר על משהו כ"כ טבעי, כ"כ חלק מאיתנו, שהוא רע? ואם לא מדוע אנו מרגישים שהדחף הזה מונע מאיתנו להתמסר לכל מה שנכון וערכי ועלול להפיל אותנו למחוזות אפלים וטמאים כל רגע מחדש?